קל - אוטו שירותי מימון (1998) בע"מ נ' פולונסקי ואח'

: | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום חיפה
38639-12-10
5.3.2012
בפני :
אפרים צ'יזיק

- נגד -
:
קל - אוטו שירותי מימון (1998) בע"מ
:
1. יוסף מרדכי פולונסקי
2. שמוליק רובין תיירות בע"מ

החלטה

החלטה

הענין שבפני – בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן במעמד צד אחד, כנגד הנתבעת מס' 2 (לאחר שהנתבע מס' 1 נמחק מהתובענה), וזאת ביום 8.3.2011.

בבקשתה, טוענת הנתבע כי שגגה מזכירותית הביאה לכך כי מסמכי התביעה נשתרבבו למסמך אחר, ובעטיה של אותה שגגה, לא הוגש כתב הגנה במועד אשר נקבע לכך על פי דין. הנתבעת מוסיפה ומפרטת, כי לעמדתה נסיבות האירוע התאונתי אשר עומד בבסיסה של התובענה, שונות הן בתכלית מהנטען בכתב התביעה, ומצרפת בהקשר זה מכתב עשוי בידי מר יעקב דארק, המפרט לכאורה את הנסיבות הנטענות לתאונה.

התובעת השיבה לבקשה, ולעמדתה סיבת המחדל המפורטת אצל הנתבעת 2, אינה מהווה סיבת מחדל אשר בעטיה ייטה ביהמ"ש לבטל פסק דין. לעמדתה, אי הבנה, טעות שבהיסח הדעת, או רשלנות מטעם הנתבע במידה זאת או אחרת, אינה מקימה עילה לביטול פסק דין. מוסיפה התובעת וטוענת, כי גם סיכויי הגנתה של הנתבע 2, לוטים בערפל. התובעת מפנה לכך כי לבקשה לביטול פסק דין, צורף מכתב מטעמו של מר דארק, אולם לא צורף תצהירו, ובהיעדר תצהיר בהקשר זה, כלל לא הועלתה אותה גרסה עובדתית, אלא יש להסתפק בתצהיר אשר הוגש, ובו בלבד – ומאחר ואינו מפרט בפירוט הנדרש את עילת ההגנה, דינה של הבקשה כולה להידחות, בין היתר, גם בהיעדר תועלת להליך ביטול פסק הדין.

הואיל וכלל יסוד בהליך השיפוטי התקין, קובע כי יש ליתן לנתבע את יומו בביהמ"ש, ככל שניתן היה פסק דין אשר נפל בנתינתו פגם, לא היו נבחנות טענות ההגנה. ראה לענין זה, מ. קשת, "הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי", מה' 15, עמ' 1213, וכן ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח' 395.

להבדיל, בימ"ש מאבחן בין פסק דין אשר ניתן על פי צד אחד שלא כהלכה, לבין פסק דין אשר ניתן כהלכה (ראה ע"א 5000/92 בן ציון נ' גורני ואח', פ"ד מח (1) 830), ובמסגרת זאת, רשאי לבטל ביהמ"ש את פסק הדין, לפי שיקול דעתו. נסיבותיו של מקרה זה, נוגעות לביטול פסק דין בשיקול דעת ביהמ"ש, שכן כאמור, מדובר בשגגה מזכירותית, ולא בפגם בהמצאת כתבי בי דין.

במסגרת זאת, נשאלות שתי שאלות: מהי סיבת המחדל, ומהם סיכויי ההגנה.

אוסיף ואציין, כי על פי פסיקת בתי המשפט, קיימים יחסי גומלין בין שני שיקולים אלו – וככל שהתשובה לאחד מהם משכנעת יותר, כך קטן המשקל שיש לייחס לאחר (ראה לענין זה, ע"א 3645/92 קלנר נ' לופוביץ, פ"ד מז (4) 133).

במסגרת הפעלת אותו שיקול דעת, על הנתבע לפרט טעמי הגנתו, שכן השיקול המהותי בעת שמבוקש ביטולו של פסק דין, הינו סיכויי ההגנה, שכן אין טעם, תועלת או הצדקה, לביטול פסק דין, כשאין תוחלת לטענות ההגנה (וכל עוד לא נפל פגם בהליכי במסגרתם ניתן פסק הדין). ראה לענין זה, ע"א 422/63 חצרוני נ' מחמוד עבד אל חי, פ"ד יח (1) 67.

במסגרת זאת, אציין כי עמדתי אינה כדעתה של ב"כ התובעת. הליכי ביטול פסק דין, אשר ניתן בהיעדר הגנה, לא רק שאינם אמורים לחסום את דרכו של הצד אשר טעה או שגה, אלא מיועדים הם, בדיוק למטרה זאת, קרי, אי הותרת פסקי דין, אשר ניתנה בשל שגגה אצל מי מהצדדים. שונים הם פני הדברים, בכל הנוגע למשל, לבקשה להארכת מועד להגשת ערעור, שבמקרה זה, שגגה או טעות לא יהוו טעם מיוחד בהקשר זה, שכן מדובר בשגיאה במסגרת ותוך כדי ניהול ההליך המשפטי. במקרה של פסק דין אשר ניתן בהיעדר הגנה, השגגה הינה בשלב "יריית הפתיחה", מבלי שהצדדים היו מעורבים בהליך המשפטי, ואף מבלי שניהלו אותו כלל, והנטייה הינה סלחנית יותר בהקשר זה, שכן מדובר בצד אשר טענותיו כלל לא נשמעו עד כה, ולו במקצת.

בכל הנוגע לסיכויי ההגנה, טעם רב מצאתי בטענה לפיה העד, מר יעקב דארק, לא העלה דבריו בתצהיר. מן הדין היה, ככל שמדובר בטענה הנוגעת לנסיבות עובדתיות שונות אשר הועלו על ידי צד ג' שהינו מטעמה של הנתבעת מס' 2, להעלות טענותיו בתצהיר, בין היתר, על מנת לחייבו למסור דבריו לאחר שלכאורה הוזהר על תוצאות אי אמירת אמת, ואין זה ברור מדוע הועלתה הטענה העובדתית, מבלי לערכה כתצהיר.

יחד עם זאת, אין אני רואה בכך פגם היורד לשורשו של ענין, שכן ענין דבריו של מר דארק, נזכר בתצהירה של הגב' מלכה רובין, על דרך ההפניה, ויש לציין, אף בצמצום ניכר (ואולי אף צמצום ניכר יתר על המידה), ואולם סבורני כי יש בכך לפרוש בסיס לכך כי הנתבעת מס' 2 טוענת לנסיבות עובדתיות שונות, בנוגע לתאונה הנזכרת בכתב התביעה, ובהקשר זה, די בכך כדי לבסס את העובדה כי ישנו סיכוי כלשהוא, מעבר לסיכוי קלוש, כי יכול וביהמ"ש יכריע באופן שונה, לאחר שישמע את עדויות הצדדים. בנסיבות העניין, אני נעתר לבקשה ומורה על ביטול פסק הדין.

בכל הנוגע להוצאות המשפט, הרי שמאחר וההליך כולו מנוהל יותר מפעם אחת, והכל בעטיה של שגגה אצל הנתבע מס' 2, אשר הודתה בשגיאה המזכירותית במשרדיה, הנתבע מס' 2 תשא בהוצאות ההליך, בסך 1,200 ש"ח, אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, ללא תלות בהליך העיקרי או בתוצאותיו.

כתב הגנה יוגש בתוך 30 ימים מהיום.

ניתנה היום, י"א אדר תשע"ב, 05 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>